הלכות פורים תשפ''ג

דיני פורים -תשפ"ג

הרב איתן וייס

 

ארבע הפרשיות[1]

1. תקנו חז"ל בארבע שבתות, לקרוא פרשיות מיוחדות מתוך ספר תורה, בנוסף לקריאה בפרשת השבוע.
2. אם יש בבית הכנסת ספר תורה אחד, קוראים את פרשת השבוע, ולאחר שגוללים את הספר לפרשיה המתאימה קוראים את הפרשיה הנכונה מתוך ארבע הפרשיות.
3.  לכתחילה רצוי להגביה את ספר התורה עבור כל אחת משתי הקריאות, למרות שלא מחליפים את ספר התורה[2].
4. פרשת שקלים נקראת בשבת ראש חודש אדר או בשבת שלפניה, בשנה בה ראש חודש יחול ביום חול.
5. פרשת זכור נקראת בשבת שלפני פורים, וחיובה הוא מן התורה[3].
6. ראוי לקרוא את פרשת זכור מתוך ספר התורה המהודר ביותר הנמצא בבית הכנסת[4].
7. בעל הקורא יכוון להוציא את כל השומעים ידי חובתם.  לפני הקריאה, רצוי להכריז ולהודיע שכולם צריכים להקשיב לקריאה ולכוון לצאת בה ידי חובתם[5].
8. צריך להקפיד לקרוא את המילים בדקדוק כראוי [6], רוב האשכנזים נוהגים לקרוא את המילים "תמחה את זכר עמלק" פעמיים, כאשר בפעם הראשונה, האות הראשונה במילה "זכר" תיקרא בניקוד צֵירֶה (זֵכֶר), ובפעם השנייה בסֶגול (זֶכֶר)[7]. הספרדים אינם מקפידים על כך[8].
9.  מחלוקת אם נשים פטורות או חייבות לבוא לשמוע את קריאת 'זכור'[9] לכן תשתדלנה להגיע לקריאה זו. 
10.  פרשת פרה נקראת בשבת שלפני שבת פרשת החודש.
11. יש אומרים שגם חיוב פרשת פרה היא מן התורה[10].
12. פרשת החודש נקראת בשבת ר"ח ניסן, או בשבת שלפניה אם חל ר"ח ביום חול.
13. בארבע שבתות אלו, אין מזכירין נשמות, לא אומרים צדקתך צדק ולגבי "אב הרחמים" מובאת במשנה ברורה מחלוקת[11], בלוח היכל שלמה מובא שאין אומרים אב הרחמים.
14. בשנה מעוברת פרשיות אלו נקראות באדר ב'.
15. אם קראו בטעות את אחת מהפרשיות בשבת שקודם זמנה, י"א שיחזרו ויקראוה שוב בזמנה בברכה[12] וי"א  שלא יחזרו לקרותה [13].
16. ישנה מחלוקת אם ניתן להעלות נער שלא הגיע למצוות למפטיר של אחת מהפרשיות הללו, ולכן רצוי להימנע מכך[14].
17. אם לאחר שקראו את הפרשיה המתאימה מתוך ארבע הפרשיות, טעו והתחילו לקרוא את ההפטרה הרגילה של השבת, יפסיקו ויעברו להפטרה הנכונה ויברך הקורא רק בסיומה, אם כבר סיימו את ההפטרה, יקראו את ההפטרה הנכונה ללא ברכות[15].

 

תענית אסתר

"בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים למלחמה ביום י"ג באדר להילחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ה' להנקם מאויביהם ומצינו כשהיו במלחמה שהיו מתענין ... ולכן נהגו ישראל להתענות בכל שנה בי"ג באדר (כשחל בשבת מקדימים לי"א לחודש ), והוא הנקרא 'תענית אסתר' כדי לזכור שה' רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ה' בכל לבבו..."[16].

1. זמן תענית זו הינה מעלות השחר[17]  ועד לצאת הכוכבים[18]
2. מעוברות, מניקות וכל חולה  אפילו שאין בו סכנה, פטורים מהתענית ואינן רשאים להחמיר על עצמם, אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הציבור[19].

חתן וכלה בשבעת ימי המשתה וכן בעלי הברית (בריאים), חייבים בשאר הצומות הקלים ופטורים מתענית אסתר [20].

1. תענית אסתר אינה תענית של אבל, לפיכך מותר לערוך אירוע חגיגי ביום התענית ואף למחמירים בכל זה בשאר התעניות[21].
2. אין לאכול לפני קריאת המגילה, אך למי שקשה התענית יוכל לאכול אכילה קלה כ-פירות או עוגות עד שיעור של כ'ביצה'[22], לאחר זמן צאת הכוכבים.

 

 

 

 

זכר למחצית השקל

1. נוהגים לתת בחודש אדר כסף לצדקה, זכר ל'מחצית השקל', משום שבזמן בית המקדש היו כל ישראל שולחים בחודש אדר מחצית השקל, עבור קרבנות השנה הבאה המתחילה בחודש ניסן[23].
2. האשכנזים נוהגים לתת את ה'זכר למחצית השקל' בתענית אסתר סמוך לתפילת מנחה[24] (כשחל פורים ביום ראשון, נותנים ביום חמישי[25] )  ואילו הספרדים נהגו לתת לפני קריאת המגילה[26].
3. האשכנזים נוהגים שכל אחד נותן לפחות שלוש מטבעות של חצי שקל[27] (מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום).
4. הספרדים נוהגים לתת כשווי מחצית השקל של התורה, שהוא כעשרה גרם כסף טהור[28] ( ₪ 28 כולל מע"מ, נכון ל-א' אדר תשפ"ג)
5. רבים נהגו שכל אחד נותן גם עבור בניו הקטנים שאינם נותנים בעצמם[29] וכן עבור אשתו ובנותיו[30].

 

חובת קריאת מגילת אסתר

1. חובה לקרוא את המגילה בלילה וביום.  זמן הקריאה בלילה הוא מצאת הכוכבים עד עלות השחר. וביום, הזמן הוא מהזריחה ועד השקיעה[31].
2. לכתחילה, יש לקרוא את המגילה במניין.  אך גם כאשר אין מניין צריך לקרוא [32].
3. גם נשים חייבות במקרא מגילה בלילה וביום[33].

 

כשרות המגילה

1. יש לקרוא מתוך מגילה כשרה הכתובה על גבי קלף[34]. אם אין בנמצא מגילה כשרה יקרא מתוך חומש או  מגילה מודפסת.
2. טעות במגילה: בשונה מספר תורה, טעויות בכתיבת המגילה אינן פוסלות את המגילה[35] 'כל זמן שהטעויות אינן ברובה של המגילה ולא עניין שלם בפני עצמו.  הואיל והמגילה נקראת אגרת' .

 

סדר התפילה

1. בערב מתפללים ערבית ,קדיש (ספרדים: חצי קדיש[36], אשכנזים: קדיש תתקבל[37]), קריאת המגילה. אמירת 'ארור המן...[38] (אשכנזים מתחילים בערב מ-'אשר הניא'[39] ).'ואתה קדוש', קדיש שלם ללא תתקבל (לספרדים קדיש תתקבל), עלינו, קדיש יתום, ברכו.
2. בשחרית, אחרי חזרת הש"ץ, חצי קדיש, קוראים בתורה בפרשת "ויבוא עמלק" (הספרדים קוראים פעמיים את הפסוק האחרון)[40] הכנסת ספר התורה, האשכנזים קוראים את המגילה לפני 'אשרי' 'ובא לציון'[41] , והספרדים, לפני הפסוק 'ואתה קדוש' , ואחרי קריאת המגילה ממשיכים מ'ואתה קדוש'.
3. מוסיפים 'על הניסים' בתפילות ובברכת המזון, שכח וכבר סיים הברכה-לא יחזור[42].

 

סדר הברכות וקריאת המגילה

1. נוהגים ששני אנשים עומדים, משני צידי הקורא[43].
2. לפני התחלת הברכות, נוהגים שבעל הקורא פותח את המגילה כולה, כך שתהיה פתוחה כאיגרת ע"ג השולחן, (ולא תלויה בביזיון באוויר) ולא מגולגלת[44], בסוף הקריאה גוללים את המגילה לתחילתה לפני הברכה האחרונה[45]  (אבל היחידים השומעין במגילות אינם צריכים לפשוט את המגילה-מ"ב שם).
3. לפני הקריאה בלילה מברך הקורא 3 ברכות: 'על מקרא מגילה' 'שעשה נסים' ו'שהחיינו'.

אחר הקריאה מברך 'הרב את  ריבנו' – וזאת רק אם קרא את המגילה בציבור[46].

1. בקריאת היום אשכנזים חוזרים ומברכים את שלוש הברכות (וטוב לכוון בברכת 'שהחיינו' על כל מצוות היום),  אך הספרדים אינם מברכים 'שהחיינו' ביום[47].
2. האשכנזים נוהגים שכל השומעים עומדים בעת שמיעת הברכות[48]. אצל הספרדים,  הקורא עומד, ולגבי הציבור, מצינו מנהגים שונים[49] וכל אחד ילך לפי מנהג אבותיו או רבותיו.
3. בקריאה בציבור צריך הקורא לעמוד, אך הקורא ביחיד יכול לקרוא בישיבה, אך את הברכות יברך בעמידה[50].
4. אחרי הברכה האחרונה אומרים: "ארור המן, .ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל עובדי אלילים/כל הרשעים, ברוכים כל ישראל/כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב[51]", האשכנזים אומרים זאת בערב בפיוט 'אשר הניא...' וביום אומרים רק 'שושנת יעקב'[52] ואתה קדוש, קדיש תתקבל, ולאשכנזים ללא תתקבל.

 

דינים לבעל הקורא

1. הקורא צריך לשים לב שאם היה רעש ומילים מסוימות לא נשמעו היטב (כגון בהכאת המן) שעליו לחזור שוב ולקרוא את אותן המילים[53].
   1. צריך להקפיד לקרוא "ומרדכי יֹשב" וכן "והמן נֹפל" בניקוד חוֹלָם, ואם הקורא טעה, צריך לתקנו ולהחזירו[54] .כמו כן, צריך להחזירו אם לא הקפיד לקרוא במלרע: " בערב היא באה ובבוקר היא שבה"[55].
2. צריך לומר לכתחילה, את כל עשרת בני המן מהמילים "חמש מאות איש" בנשימה אחת[56] עד המילה "עשרת".

רצוי שהקורא יעקוב ביד ימין בעמודה של שמות בני המן, וביד שמאל בעמודה של מילות "ואת" כדי שיקרא הכל מתוך המגילה כראוי.

1. נוהגים לקרוא במגילה ולחזור על הפסוקים[57] המופיעים בהמשך:

א. "להיקהל ולעמוד על נפשם להשמיד להרוג ולאבד" (ח יא)  וחוזרים וקוראים "...להשמיד ולהרוג ולאבד"   ב. "ואיש לא עמד בפניהם" (ט ב) וחוזרים וקוראים "ואיש לא עמד לפניהם"

ג. יש אשכנזים שנוהגים כך, גם בפסוק "ויהי כאמרם אליו יום יום" (ג ד) שחוזרים וקוראים "ויהי באמרם..."

1. האשכנזים נוהגים שהקהל אומרים ד' פסוקי גאולה אלו בקול: "איש יהודי היה...", "ומרדכי יצא..." ,"ליהודים היתה אורה..." ,"כי מרדכי היהודי..." , והקורא יקפיד לחזור בקול על הפסוקים שהקהל אומרים[58].

הספרדים נוהגים לקרוא בקול גם את הפסוק "חמש מאות איש"[59].

1. נוהגים שהקורא מגביה את קולו במילים "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"[60]
2. נוהגים לנענע את המגילה כשקוראים את המילים: "האיגרת הזאת", "איגרת הפורים הזאת"[61].

 

         דינים לציבור השומעים

1. חובה לשמוע/לקרוא את כל המגילה, ומי שלא שמע/קרא אפילו מילה אחת לא יצא ידי חובה[62].

 לפיכך, ראוי שכל אחד מהציבור יעקוב אחרי הקורא מתוך מגילה (אפי') מודפסת[63], כדי שאם 'יפספס' מילה, ישלים אותה מיד בפיו, ויקרא מתוך המגילה המודפסת שלפניו עד ש'ידביק' את הקורא.

1. אם טעה הקורא וקרא באופן שהשתנתה המשמעות, צריך לתקן אותו ולהחזירו מהמקום שטעה[64].

 

 

1. מתנות לאביונים: צריך לתת ביום, שתי מתנות לשני אביונים[65].  מן הדין, די בפרוטה לכל עני[66] , אך ראוי לתת לכל עני סכום של כמה שקלים כך שתהיה המתנה ראויה לקנות בה ארוחה[67]. ניתן לחלק לעניים בפורים את דמי ה'זכר למחצית השקל' ולצאת בכך ידי חובת מתנות לאביונים[68].

חייל היודע שלא יזדמנו בפניו אביונים, ייתנם לפני הפורים לגבאי צדקה או לשליח, שימסרם לעניים ביום הפורים. אפשרות שניה, יפריש מעות עבור העניים בו ביום וייתנם בהמשך[69]. אפשרות שלישית, שהחייל יפנה בטלפון לבני ביתו או חבריו ויבקש שיתנו עבורו מתנות עניים בו ביום[70].

1. משלוח מנות: יש לתת ביום, לכל הפחות משלוח מנות אחד לאדם אחד. המשלוח צריך להכיל לפחות שני מיני מזון שונים [71], וצריך לשלוח מכל מין כשיעור הראוי להתכבד[72].

נוהגים שלא לתת 'משלוח מנות' לאבל בתוך שנים עשר חודש על אביו ואמו[73] ובתוך ל' יום לאבלים האחרים.

סעודת פורים:

1. חובה לאכול סעודה ביום הפורים[74], ומצוה להרבות במאכלים בסעודה זו[75], ויש לאכול בה לחם[76], ראוי לאכול בשר בסעודה זו ולכל הפחות עוף[77].

יש לשתות יין בסעודת פורים[78], לפחות יותר מהרגלו. כל זה, כמובן למי שהיין לא מזיק לבריאותו.

חיילים ושאר תפקידים המחייבים צלילות הדעת, וכמובן למי שזה מזיק בריאותית, ייצאו ידי חובת מצווה בלגימה של מיץ ענבים.

אם מתחילים את הסעודה לאחר חצות היום, יתפללו מנחה לפני הסעודה[79].

צריך לקיים את שלוש המצוות הללו דווקא ביום הפורים , אם זאת, מצוה לשמוח ולהרבות קצת בסעודה גם בליל הפורים.

גם נשים חייבות במצוות 'משלוח מנות' ,'מתנות לאביונים  וסעודת פורים.[80]

 

 

זמני הפורים בפרזים ומוקפים

1. זמני מצוות הפורים אינם שווים בכל המקומות, שכן בערי הפרזים קוראים בי"ד באדר ואילו בכרכים שהיו מוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים בו בט"ו [81] .
2. ישנם מקומות שבהם יש ספק אם היו מוקפים חומה מימות יהושע, ובהם קוראים מגילה בי"ד ובט"ו בלילה וביום, אך אין מברכים על קריאה זו אלא רק בליל י"ד ולמחרתו ביום[82] .
3. בימינו, נוהג הדין של כרך מוקף לכל פרטיו רק בירושלים ( ובשושן הבירה), דין הספקות נוהג בערים וביישובים הבאים- טבריה, חברון, שילה, שכם, יפו, לוד, עזה, צפת, עכו, חיפה, בית שאן, יריחו, באר שבע, רמלה, (צור, צידון, דמשק, איזמיר ובגדד)[83].
4. מי שנוסע בימי הפורים אל ירושלים (כרך) או ממנה, עליו לשים לב לשני תנאים עיקריים:1.מקום הימצאו בזמן עלות השחר,   2.האם דעתו הייתה דעתו לחזור למקומו או לא[84].
5. מתוך דיני פורים תשע"ט, הרב גולן: רבים וטובים עוררו את השאלה מתי יש לחגוג את פורים באפרת, היות שמנקודות מסוימות באפרת רואים את העיר העתיקה של ירושלים ואת הר הבית. בשולחן ערוך[85] נפסק: "וכן הכפרים הנראים עמהם (עם הכרכים המוקפות חומה), אפילו אינם סמוכים, כגון שהם בהר, או שסמוכים להם, אפילו אינם נראים עמהם, כגון שהם בעמק, ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל." אפרת, כידוע, רחוקה מירושלים יותר ממיל (כקילומטר) הרי שדינה כדין עיר פרוזה שקוראת בי"ד באדר. הרב משה שטרנבוך [86] כותב: "היתר מטעם 'נראה' קשה לסמוך עליו, ראשית דעת הפרי חדש וברכי יוסף שאם נראה יותר ממיל קוראים בי"ד באדר, וכן דעת הגר"א שם דפשיטא ליה מהגמרא כדבריהם ש'נראה' הוא תוך מיל דווקא, אבל גם אי נימא שדין 'נראה' הוא גם ביותר ממיל, מסתבר דמיירי בנראה להדיא, כמבואר במאירי, ושם לא נראה תמיד ולא להדיא, וכל שכן לדעת ציץ הקודש זצ"ל ובספר עיר הקודש והמקדש שצריך שיהא כל הכרך נראה דווקא", ואין זה המצב בין אפרת לירושלים.

 

1. עבודה: יש להימנע ממלאכה בפורים, והעושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, אא"כ היא לצורך היום או לצורך מצוה[87].
2. בגדי שבת : נהגו ללבוש בפורים בגדי שבת ויו"ט[88].
3. פורים דפרזים: אין אומרים על הניסים, ולא תחנון ולא 'למנצח ... ביום צרה' ולספרדים אין אומרים 'תהילה לדוד' שלאחר ובא לציון[89].
4. תחנון: אין אומרים תחנון בתפילות בי"ד ולא בט"ו באדר.

 

אבֵלות בימי פורים[90]

אבֵלות בימי הפורים נוהג רק בדברים הנעשים בצנעה (כמו בשבתות השנה) ורשאי לנעול נעלי עור ולא יישב על הרצפה/כיסא אבלים. אוכלים סעודת הבראה אך לא במאכלים עגולים כנהוג במשך השנה.

• קריעה: האבלים קורעים בפורים ולאחר ההלוויה מחליפים בגדים לבגדי חג (כדי לא להראות אבלות בפרהסיה).
• ניחום אבלים: למרות שאין אבלות בפרהסיה, ניתן לבוא ולנחמם.
• סעודת הבראה: לא  בביצים קשות כנהוג, אלא במיני מזונות.
• אבלים חייבים בכל מצוות היום.
• קריאת מגילה: אבֵל חייב בשמיעת/קריאת המגילה, אבֵל תוך שבעה אם אין באפשרותו לקיים מנין בביתו, רשאי ללכת לבית הכנסת לקריאת המגילה, ערבית ושחרית.  

לפי מנהג האשכנזים, לא ישמש כשליח ציבור ולא יקרא את המגילה בכדי להוציא אחרים ידי חובה, למנהג הספרדים, יכול לשמש כשליח ציבור ולקרוא את המגילה, ומחמירים בתוך ה'שבעה' ומחלוקת אם הוא או אחר יברך את הברכות (משום ברכת שהחיינו).

• משלוח מנות: שו"ע-"יש מי שאומר [91] שהאבל צריך לשלוח מנות". האשכנזים נהגו שישלח אך ורק משלוח אחד ולא יותר,  אין לשלוח לאבל בתוך שנים עשר חודש על אביו ואמו  ובתוך ל' יום לאבלים האחרים[92], אך אם שלחו יקבל, ועדיף שבן משפחה אחר יקבלם[93].  עדות המזרח נהגו לשלוח מנות לאבל כרגיל.  

מתנות לאביונים: האבֵל חייב לתת. ולאבֵל עני מותר ואף מצוה לשלוח אפי' בתוך השבעה.

סעודת פורים: האבל חייב בסעודת פורים, ואם הוא נגן מותר לו לנגן שם.

• אבל חייב בהנחת תפילין בפורים אפי' הוא יום ראשון של האבלות שהוא יום הקבורה, ומיהו אם הוא גם יום המיתה לא יניח תפילין אפי' לאחר הקבורה[94].

עליה לקבר: בסיום השבעה / השלושים / היארצייט-יום השנה, יש לעלות רק לפני או אחרי ימי הפורים.

 

 

לוח זמנים לפורים תשפ"ג

פרשת שקלים - בשבת פרשת 'משפטים' (כ"ז שבט).

פרשת זכור - בשבת פרשת 'תצוה'  (י"א אדר).

תענית אסתר-יום ב' י"ג אדר, תחילת התענית בעלות השחר –04:30 (90 דק' לפני הנץ),

04:46 (72 דקות לפני הנץ).          סיום הצום 18:01

פורים – יום ג' י"ד אדר, קריאת המגילה החל משעת צאת הכוכבים (שני בלילה) ועד עלות השחר (ביום שלישי)

קריאת מגילה של יום הפורים (שלישי), החל מהנץ החמה 05:56 ועד השקיעה 17:44

פרשת פרה - בשבת פרשת 'כי תשא' (י"ח אדר).

פרשת החדש - בשבת פרשת 'ויקהל-פקודי' (כ"ה אדר).