דברים פרשת מקץ

א"ר חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: בשעה שאמר לו פרעה ליוסף: (בראשית מא) ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו, אמרו איצטגניני פרעה: עבד שלקחו רבו בעשרים כסף תמשילהו עלינו?
אמר להן: גנוני מלכות אני רואה בו.
אמרו לו: א"כ, יהא יודע בשבעים לשון!
בא גבריאל ולימדו שבעים לשון, לא היה לומד, הוסיף לו אות אחת משמו של הקדוש ברוך הוא ולמד, שנאמר: (תהלים פא) עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע. (סוטה ל"ו)

 אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם:  וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: (בראשית יז, ד-ה) 
אברם הפך לאברהם, לאב המון גוים, לאוניברסלי, בזכות אות אחת, האות ה' משמו של הקב"ה.
מסתבר שיש בכח האות ה' לתת מבט כללי יותר ואפילו עולמי על המציאות.
חנוכה, מעֶבר לחינוך שעניינו התבוננות לתוך עצמנו פנימה, מבקשת מאתנו להתבונן החוצה לשבעים אומות, להמון גויים.
אנו חוגגים נצחון על העמים אך אין הכוונה שאנו מתעלמים מהם ומסירים אחריות. הניצחון אמור להיות מכוון השפעה על יון והעולם המערבי, אולי אפילו הדדית, אנו "אב" להמון גויים אך גם בקיאים בשבעים לשון.
שבת שלום וחג שמח