פרשת במדבר תשפ"א - אין יהודים שקופים!

 

ספר במדבר נקרא בפי חז"ל "ספר הפקודים" (יומא סח:), כי בו סופרים את עם ישראל פעמיים, פעם בפרשת במדבר ועוד פעם בפרשת פנחס. השאלה המתבקשת היא: הרי יש כל כך הרבה נושאים חשובים ובעלי משמעות לדורי דורות, הנלמדים בספר במדבר כמו: נזיר, ברכת כהנים, מרגלים, קרח ועדתו, ברכות בלעם, תחילת הכיבוש וציון הגבולות... – כל אלו מאורעות שהתרחשו בשנות הנדודים במדבר, ולכן הגיוני שהספר יקרא "ספר במדבר", ואם כך, מדוע חז"ל קראו לו ספר הפקודים? ויותר מזה, מהי המשמעות לכך שאני אלמד כיום מהם השמות והכמויות שהיו בכל שבט ושבט מבני ישראל במדבר סיני לפני 3333 שנים?

שמעתי בשם המהר"ל שספירת עם ישראל אסורה, כי אין אנו סתם חפצים שמונים אותם. כל אדם בפני עצמו הוא עולם שלם. לכן יש לספור אחד ועוד אחד ועוד אחד. מצד שני עם ישראל כולו, כפי שנאמר במעמד הר סיני "ויתיצבו בתחתית ההר" – כאיש אחד בלב אחד. אם כן כל אחד ואחד הוא כיום אחד חלקי 15 מיליון (אומדן של מספר היהודים בעולם ע"פ גלובס), ועוד אחד חלקי 15 מיליון, וכן הלאה.

כל אחד חשוב ביותר!

הרמב"ן (א' מ"ה) מביא את דברי המדרש רבה על הפסוק במספר שמות לגולגלותם – "אמר הקב"ה למנותם בכבוד ובגדולה לכל אחד ואחד. לא תהיה אומר לראש המשפחה כמה במשפחתך, כמה בנים יש לך, אלא כולם יהיו עוברים לפניך באימה ובכבוד ואתה מונה לגולגלותם. "

כמו כן אפשר לראות בספר עקדת יצחק בהקדמה לפרשת במדבר: "נאמר והייתם לי סגולה... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש – לומר שכל אחד מהם יהיו לו חשיבות בפני עצמו כמלך וככהן... וזה טעם נפלא שיזכיר הכתוב לכל אחד בשמו וייחוסו בשווה ...  כי כולם שווים במעלה, ומעלת כל אחד נפרדת ממעלת חברו.

כך אנו גם מכירים מהמשנה בסנהדרין (ד' ה') לפיכך נברא אדם יחידי, ללמדך, שכל המאבד נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא. וכל המקיים נפש אחת מישראל, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך.

אם כן, בקוראם לספר במדבר "ספר הפקודים" מלמדים אותנו חז"ל שלמרות כל המצוות והעניינים החשובים ביותר שכתובים בהמשך ספר במדבר, הכי חשוב שנלמד שאין בעולם יהודים שקופים. לכל אחד יש שם, וכל אחד חשוב כמלך וככהן.

אני כותב שורות אלו רק כמה ימים לאחר אסון מירון בל"ג בעומר, ותוך כדי דיווחים על נפגעים מטילי חמאס ברחבי הארץ – הרוגים ופצועים. ליבי שותת דם יחד איתם. הם בשר מבשרינו. כל אחד ואחד חשוב כמלך וככהן. אני מתפלל שיתקיימו בנו פסוקי הברכה שבפרשת בחקתי שקראנו לאחרונה, "וישבתם לבטח בארצכם", "ונתתי שלום בארץ", והמסתיימת במילים "ואלך אתכם קוממיות". רש"י – בקומה זקופה. הרב גורן פסק שיש לשנות אות אחת בברכת המזון ולומר "הרחמן הוא ישבור עולנו מעל צוארינו והוא יוליכנו קוממיות בארצינו" – אנחנו צריכים להתפלל שנזכה לחיות בארץ ישראל בקומה זקופה!