חג השבועות (תש"ף)

21/05/2020

הרב איתן וייס – מזכיר המועצה דתית

 

זמני החג:

הדלקת נרות חג ה' סיוון (28.05)

עלות השחר ו' סיוון

(29.05)

כניסת בשבת ו' סיוון

(29.05)

צאת השבת ז' סיוון (30.05)

19:19

03:47

הדלקת נרות שבת

(העברת אש):19:20

20:20

לא לשכוח 'עירוב תבשילין'*

זמן ציצית 04:40, זריחה 05:38

 

 

 

*עירוב תבשילין: מניחים על גבי צלחת לחם/פיתה וכן תבשיל מסויים (ביצה וכדו') מברך 'אשר קדשנו...על מצוות עירוב' ומוסיפים את הנוסח המופיע בסידורים.

 

א.                  מנהגים שונים נהגו ישראל בחג זה וכולם חשובים ומבורכים, המנהגים הנפוצים ביותר הם לימוד ליל שבועות או תיקון ליל שבועות , מנהג קישוט בתי הכנסת והבתים בירק וכן אכילת מאכלי חלב ודבש .

ב.                  המנהג להישאר ערים וללמוד/לומר את התיקון הינו חשוב, אך לא על חשבון הריכוז בתפילות של מחרת בבוקר וכל אחד ייחשב לעצמו על פי כוחותיו.

ג.                    לנשארים ערים, מותר לאכול ולשתות במשך הלילה ללא הגבלה (חוץ מסעודת קבע) עד הזמן של עלות השחר (03:47 ) [1].

ד.                  ברכות השחר ונט"י למי שלא ישן בלילה-מנהג רוב ישראל לברך את כל ברכות השחר וברכות התורה, והמהדרים יצאו ידי חובה בשמיעה ממי שישן בלילה[2].

זמן הברכות- סמוך לתפילת שחרית, ויש דעות שאת ברכות השחר יברכו לאחר חצות וברכות התורה -לאחר עמוד השחר.

ה.                  קריאת מגילת רות- הספרדים ורוב האשכנזים אינם מברכים על קריאת המגילה, אך יש מהאשכנזים,(שיטת הגר"א) המקפידים לקוראה מתוך מגילת קלף ולברך '...על מקרא מגילה' ו-'...שהחיינו'.

הספרדים והתימנים נהגו לקוראה לפני תפילת מנחה, באשכנז נהגו לקוראה לפני קריאת התורה בתפילת שחרית, אך יש מהאשכנזים הדוחים את קריאתה אל לפני תפילת מנחה כך שיוכלו אותם שנשארו ערים בלילה, להתרכז יותר בשמיעתה.

ו.                    אסרו חג, אין אומרים תחנון והשנה זה נופל בשבת אז אין אומרים 'אב הרחמים' ולא 'צדקתך צדק'.

ז.                   ביום ו' י"ג סיוון (05.06.2020) חוזרים לומר תחנון בתפילות.



[1] סעודת קבע עד חצי שעה לפני שעה זו.

[2] פניני הלכה מועדים פרק יג סעיף י

עבור לתוכן העמוד