הלכות צום י' בטבת


הלכות צום עשרה בטבת

א. עשרה בטבת הוא אחד מארבעת הצומות, שמקורם בדברי הנביאים, זכר לחורבן בית מקדשנו, כפי שמופיע בספר זכרי'ה (ח,יט): "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו."
ב. בענין "צום העשירי" מופיעות בגמרא במסכת ראש השנה (דף י"ח ע"ב) שתי דעות:
א. דעת ר' עקיבא: "צום העשירי - זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר (יחזקאל כד): ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר. בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלים. ואמאי קרי ליה עשירי - עשירי לחדשים."
ב. דעת ר' שמעון: "צום העשירי - זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר, שנאמר (יחזקאל לג): ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר, ועשו יום שמועה כיום שריפה. "
ג. להלכה מתקבלת דעת ר' עקיבא, ומכיוון שבפסוק שהוא מביא נאמר: "את עצם היום הזה", לומד מכאן אבודרהם (והובאו דבריו ב"בית יוסף" (אורח חיים תק"נ): "שעשרה בטבת הוא משונה משאר תעניות שאם היה חל בשבת לא היו יכולים לדחותו ליום אחר מפני שנאמר בו (יחזקאל כד ב) בעצם היום הזה כמו ביום הכפורים ולא ידעתי מנין לו זה. וכתב עוד דעשרה בטבת חל לפעמים בששי ומתענין בו ביום. ושאר צומות לעולם אין חלים בששי". בשולחן ערוך (או"ח, סימן תק"נ) פוסק המחבר: "כל ארבעת צומות הללו (כולל י' בטבת) אם חלו להיות בשבת נדחין לאחר השבת", דהיינו אין הוא מקבל את דעת אבודרהם לגבי צום שחל בשבת (והאחרונים העירו שי' בטבת לא יחול לעולם בשבת). והרמ"א הוסיף: "ואם חלו בערב שבת קורים בשחרית ומנחה ויחל", היינו שאין דוחים או מקדימים את הצום. וכתב על כך ה"משנה ברורה": "האי לישנא לאו דוקא דכל הד' צומות אי אפשר לחול בערב שבת כי אם עשרה בטבת בלבד".
ד. על פי הסוגיה במסכת ראש השנה (דף יח ע"ב), בתעניות הנ"ל, למעט תשעה באב "שהוכפלו בו צרות", אנו מבחינים בשלשה מצבים:  "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש שמד - צום, אין שמד ואין שלום, רצו - מתענין, רצו - אין מתענין". נחלקו הראשונים בהגדרת המושגים "שלום" ו"שמד", אולם לדעת רובם, מצבנו כיום הוא "אין שמד ואין שלום", ועל כן, עקרונית "רצו מתענין, רצו אין מתענין", אולם כתב ה"משנה ברורה" (סימן תקנ סק"א): "כתבו הפוסקים דעכשיו כבר רצו וקבלו עליהן כלל ישראל מדור דור, ואסור לפרוץ גדר", ולכן נפסק בשולחן ערוך: "הכל חייבים להתענות ארבע צומות הללו ואסור לפרוץ גדר".
ה. מכיוון שחיוב התענית בעשרה בטבת נובע מהסכמה מרצון של העם - "בשעה שרצו וקבלו עליהם לצום בכל הארבע תעניות, לא קבלו עליהם שיהיו בחומר תענית ציבור כתשעה באב" (לשון משנה ברורה שם, סק"ו).
ו. אחד ההבדלים הוא משך התענית; בתשעה באב התענית היא מערב עד ערב, ואילו בעשרה בטבת, התענית מתחילה בעלות השחר (05:06). מותר לאכול קודם עלות השחר רק אם התנה לפני שהלך לישון. לפי הרמ"א - שתיה מותרת גם ללא תנאי. הצום מסתיים בצאת הכוכבים (17 דקות אחר השקיעה), בשעה 17:12. המקדימים להתפלל ערבית לפני כן, יחזרו על קריאת שמע לאחר צאת הכוכבים.
ז. הבדל נוסף בין תשעה באב לשאר הצומות הוא בענין האיסורים ביום התענית. בניגוד לתשעה באב האסור בחמשה דברים; אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, עשרה בטבת אסור רק באכילה ושתיה. אמנם, ה"משנה ברורה" (תקנ סק"ו) כתב: "ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בתשעה באב", וכן יש פוסקים האוסרים רחצה במים חמים, אולם מעיקר הדין הכל מותר.
ח. בענין צחצוח שיניים ושטיפת הפה, כתב בשולחן ערוך (תקסז, ג): "מי שדרכו לרחוץ פיו בתענית ציבור, לא כשר למיעבד הכי", והוסיף בעל "ערוך השולחן": "ויראה לי דזהו כשמכניס המים בעומק לפיו, ומעלה פיו למעלה ומתחלחל המים בגרונו. אבל כשנוטל המים לפיו והוא עומד שחוח וכוונתו רק לנקות השיניים, ואין חשש שיבלע בגרונו - מותר, לבד בט' באב ויום הכיפורים." הכרעת ה"משנה ברורה" היא: "ובמקום צער יש להתיר רחיצת פה במים (ללא משחת שינים – על פי "שערים מצוינים בהלכה") רק שיזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה".
ט. הבדל נוסף בין שלש התעניות לתשעה באב הוא בהגדרת הפטורים מן הצום. בעשרה בטבת פטור מהצום גם חולה שאין בו סכנה (היינו: אדם הסובל מחום או מכאבים המשפיעים על כל גופו למרות שלא נשקפת סכנה לחייו. אולם אדם הסובל מכאבים קלים שאינם משפיעים  על תפקודו הכללי - אינו פטור מהצום). גם מעוברות ומניקות פטורות מן התענית, אלא שבענין זה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים: לדעת המחבר (תקנד, ה) הן פטורות מעיקר הדין, אולם מדברי הרמ"א (תקנ, ה) משמע שהן פטורות אם הן "מצטערות הרבה". המנהג המקובל הוא שמעוברות ומניקות אינן מתענות.
י. הרבנות הראשית קבעה את יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" - אמירת קדיש לעילוי נשמת הנספים בשואה שתאריך מותם אינו ידוע. כמו כן נערכות תפילות אזכרה לעילוי נשמת הנספים.

עבור לתוכן העמוד