סמל ראשון יוסף (יצחק) גודמן

סמל ראשון יוסף (יצחק) גודמן
בן חנה ומרדכי
נולד בארה"ב, י"ב סיון תשמ"ה
עלה בשנת תשמ"ו
נפל בפעילות מבצעית,
ה' שבט תשס"ו (2/2/2006)
הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי הר הרצל
הותיר אחריו הורים, שישה אחים ושתי אחיות
בן 20 בנפלו

בן חנה ומרדכי. נולד ביום י"ב בסיוון תשמ"ה (1.6.1985) ברובע מנהטן שבעיר ניו יורק, ארצות הברית. אח צעיר לשמעון, המבוגר ממנו בשנה וארבעה חודשים, ואח בוגר ליהודה, נפתלי, בנימין, אשר, מירי, רחלי ודני.


בן תשעה חודשים היה יוסף כשעלה לארץ עם הוריו במרס 1986. תחנתם הראשונה הייתה במרכז הקליטה שבמבשרת ציון, ובדצמבר 1986 עברה המשפחה לאפרת. יוסף החל את לימודיו בכיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי "עשה חיל" שביישוב. ספורט היה המקצוע האהוב עליו, ולא בכדי; הצטיינותו בענפי ספורט שונים הייתה יוצאת דופן, והוא התקבל לנבחרת הריצה של ביה"ס, ולנבחרות השחייה והכדורגל של אפרת. את המשך לימודיו עשה יוסף בחטיבת הביניים "אור תורה סטון" שבאפרת.


משפחתו האהובה היא שעמדה בראש מעייניו, וכבר בהיותו נער צעיר הגיע בסוף כל יום לימודים לפיצרייה המשפחתית שבאפרת, וסייע בה להורים. בן למופת היה יוסף, מסור להוריו ולאחיו וקשור מאוד לסבא ולסבתא.
ככל שגדל, הפך יוסף לדמות משמעותית בפיצרייה. הוא היה חרוץ, למד לעבוד בלחץ זמן, והתאים עצמו לדרישות המיידיות של הלקוחות. יוסף אהב מאוד פוטבול אמריקאי, אהבה שהנחיל לו אביו, ושהביאה אותו לארגן קבוצה של חברים שהחלו ללמוד את המשחק, במטרה להקים ליגת נוער מקומית. כיום נקראת הליגה שהקים על שמו. בשנת 2004 היה לחבר בנבחרת ישראל, והשתתף בתחרות בין-לאומית.


אמונתו של יוסף בבורא עולם ויראת השמים שהייתה בו עמדו ביסוד הווייתו. הוא הקפיד לא לדבר לשון הרע, תמיד הדגיש את הכרת הטוב, הרבה לתת צדקה ולבו היה פתוח לכול. "הוא רצה תמיד לעזור לאחרים ולתת, ולתת, ולתת" אומרים הוריו.


ב-25.3.2004, שבוע לאחר שחזר מהתחרות הבין-לאומית בפוטבול, התגייס יוסף ל"מגלן". לכל אורך מסלול ההכשרה המפרך הפגין יוסף נחישות ומוטיבציה גבוהה, בלט בכושרו הגופני המעולה ובשריריו החזקים, והשקיע מאמצים בלתי נלאים כדי לשפר את יכולתו. תקופת שירותו של יוסף הייתה תקופה של פריחה, אושר וסיפוק; הוא היה "מורעל" על "מגלן", אהב את החברים והמפקדים, והיה גאה בתרומתו להגנת העם והארץ.


יוסף נפל בפעילות מבצעית בניצנים ביום ד' בשבט תשס"ו (2.2.2006), בתאונת צניחה במסגרת אימון מיוחד. במהלך הצניחה, שבה היו חברי הצוות קרובים זה לזה, הסתבכו רגליו של מפקדו, סגן גיא, בחבלי המצנח של יוסף ושניהם החלו ליפול במהירות. יוסף פעל בקור רוח וניסה לבצע את תרגולת החירום, הוא ניתק את המיתרים ובכך חילץ את מפקדו אשר נחת בשלום על הקרקע, אך המצנח הרזרבי שלו עצמו לא הספיק להיפתח היות שכבר היה קרוב מדי לקרקע, והוא נהרג.


יוסף היה בן עשרים בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

עבור לתוכן העמוד