מכתב ששלח חברו למשפחה

למשפחת גודמן היקרה,

יוסף היה בשבילי חבר טוב, והוא כמו אח לכל דבר. תמיד היה לצידי רק מתי שהייתי צריך. אם זה כשאליעזר אחי היה חולה, תמיד היה עושה כל דבר כדי לשמח אותי ואת משפחתי ובפרט את אחי. וגם לאחר שאחי נפטר תמיד היה מחזק ומעודד כמה שרק אפשר עם לב ענק, אבל תמיד הזכיר לי לא להתייאש כי אין מה לעשות, צריכים להמשיך קדימה, ולא לוותר לעצמך בגלל שהמצב קשה, אז עכשיו אתם במצב הזה, ואני יודע שקל לדבר אבל קשה לעשות, אבל אני יודע שזה מה שיוסף היה עושה ורוצה שאתם תעשו, להמשיך קדימה ולא לוותר, למרות שזה קשה ומרגישים שזה לא הוגן.

ועכשיו רציתי להגיד שתמשיכו להיות משפחה נפלאה, מלאת שמחה ואהבה לסובבים אותה והרגשה משפחתית לכל מי שרק בסביבתם, אתה מרגיש הכי רצוי ובכיף כמובן. כי הכנסת האורחים שלכם היא ממש כמו בביתו, וזה משום שאתם מעבירים את ההרגשה הזו.

מקווה שלא תדעו עוד צער, ושבעזרת ה' נתראה רק בשמחות ותמיד אזכור את יוסף איתי לעד, כי נשמתו והשראתו עדיין אתנו.

אוהב, ותמיד פה בשבילכם.

אני רוצה לשתף אתכם קצת ממעשיו הטובים שיוסף עשה, ואני בטוח שיש עוד הרבה שאני לא יודע:

יום אחד אחרי ההתנתקות, פגשתי את יוסף ודיברנו על ההתנתקות, ואמרתי לו איך לא דואגים בכלל למגורשי גוש קטיף, ושחסר להם הרבה דברים. ישר באותו הרגע מתוך לב ענק לעזור לאנשים, הוא הוציא מכיסו 150 שקל ואמר לי "קח, תדאג שזה יגיע למי שצריך", וכך עשה עוד כמה פעמים, וכל זה מרצון טוב שיהיה רק טוב לאנשים.

תמיד כשהיינו יורדים לעיר ונתקלים במקבצי נדבות, תמיד יוסף היה נעצר ליד כל אחד שפגש ומוציא מכיסו כמה שקלים ונותן להם, לא משנה למי זה היה. והיה אומר לו "תרגיש טוב, רק אל תקנה עם זה סמים", ואז היה אומר לי "כנראה שמי שמקבץ צריך את זה", וכמובן, רק כדי שיהיה לבן אדם טוב.

אני זוכר כשאליעזר אחי היה חולה, תמיד כשיוסף נכנס לבית שלי הוא ישר היה שואל איפה אליעזר והיה הולך לשאול מה שלומו, ולאחל לו שירגיש יותר טוב, והוא לא היה מוכן לצאת מביתי בלי שאמר לו את זה. וכמובן שכל הפעמים היה בא עם איזה גלידה להביא לאחי כדי לשמח אותו.

אני זוכר כשיוסף היה בטירונות. יום אחד יוסף התקשר אלינו לבית ודיבר בשקט ואמר שזה הוא, ושאל את אמא שלי אם אליעזר בבית כי הוא רוצה לשלוח לו פיצה וגלידה, וכמובן שבסוף שלח. וכל זה הוא עשה מהשירותים בבסיס בתוך סיכון שאם יתפסו אותו מדבר בטלפון הוא ייענש ויקבל לסגור איזה 28 יום בצבא, אך כל זה לא הפריע לו כי כל עוד הוא משמח אנשים, זה היה הרבה יותר חשוב לו, וכך אני יודע שתמיד עשה בחיוך.


עבור לתוכן העמוד