דברים לזכרו

ללוחם הגדול מכולם,

גודמן, זכורים לי אין סוף קילומטרים שרצנו יחד, תמיד כתף לצד כתף, מדברים על החיים, האהבה שלך למשפחתך, לפוטבול, ליחידה ולחיים.

גודמן, אתה הלוחם הטוב מכולם, לוחם עם לב ענק ורגיש בעל חיבוק אדיר ולחיצת יד מלאת כנות ורגש, נדמה שהכל היה קטן עליך, תמיד קיבלת הכל בחיוך ענק ותמיד שאפת לעוד.

גודמן, אני אוהב אותך מאוד, ואני בטוח שתלווה אותי ושתמשיך לחייך, לחבק וללחוץ את היד חזק חזק.

לגדול מכולם גודמן,
עמוס


דברי ההספד של יהודה, אחיו של יוסף:

כל כך קשה לדבר איתך כשאתה לא נמצא פה איתנו. ובכל זאת, אני רואה אותך עכשיו - מסתובב בין האנשים, מחייך אליהם, מחבק אותם, לוחץ לכולם את היד בחוזקה כמו שרק אתה יודע. אהבת את החיים כל כך ולא בזבזת רגע. כל הזמן היית הולך ממקום למקום, לא הפסקת לרגע.

בשבת בצהריים היינו יושבים אני והחבר'ה אחרי שלא התראינו שבוע, עד שפתאום נכנסת לחדר והחלטת שמשחקים כדורסל, הדעה שלי ושל החבר'ה בעניין הייתה מיותרת לגמרי, לך לא היה אפשר להגיד לא.

היית חוזר מהצבא ביום שישי אחרי שבוע קשה, עוד לא הספקת להגיד שלום וכבר היית על בגדי ספורט, גורר איתך עוד שכן או שתיים בדרך לריצה לתמר.

יוסף, אני בטוח שאתה שומע אותי עכשיו, אני יושב וכותב לך ומנסה להסביר לאנשים שמסביבי מה אתה בשבילי. עד כמה היית מיוחד, גיבור, נחמד, מנומס, יפה, חזק, טוב לב, היה לך לב זהב!

היית בשבילי הכל - אח, חבר, מדריך, יועץ. לימדת אותי כל כך הרבה דברים, לימדת אותי להיות החלטי, לדבוק במטרה וללכת איתה עד הסוף, לא משנה מה קורה, לא מוותרים.

ישר אחרי שהתגייסת הרעלת את כל המשפחה על הצבא בכלל ועל מגלן בפרט. היית גאה במה שעשית, הראית לכולנו איך נכנסים למצב ואיך מתאמנים בקרב מגע. הסברת לנו על הנשק וסיפרת לנו את מה שהיה מותר לך לספר. היית גאה במדים! בצבא ובכלל עשית כל דבר על הצד הטוב ביותר, אהבת את מה שאתה עושה.

אחד הדברים החשובים שלימדת אותי היה הערך של המשפחה. דאגת להגדיש לי שוב ושוב את חשיבות המשפחה. שימשת לנו לדוגמה איך צריך לנהוג אח גדול.

אתה מצטרף היום לסבא. סבא שכל כך הערכת ואהבת. שסבא נפטר דאגת להנציח את שמו על הברכונים בחדר האוכל של היחידה, דבר ששימח את אמא כל כך. עכשיו יש לנו מטרה מאוד חשובה להנציח את חייך, דאגת מספיק לאנשים בחייך הכה קצרים ואתה יכול להיות סמוך ובטוח שננציח את שמך בכל דרך אפשרית.

היום איבדתי אח גדול, אבל אני רוצה שתדע ובזה אתה יכול להיות בטוח, שהדרך שהראית לי היא הדרך שתשמש לי כמודל בהמשך הדרך.

איבדתי גם חבר, חבר לבילויים, חבר שמקשיב לי בעת הצורך וחבר שהראה לי איפה אני טועה ואיפה צריך לשפר. תמיד דאגת לכולם, לא משנה מה עשינו היית מתעניין, מחפש איפה אפשר לעזור.

ראית שהתחלתי למכור סירים, ישר הובלת אותי בנתיב העסקים, הראית לי מתי לקנות, מתי למכור, ובעיקר איך להסתכל נכון ובחכמה על העניין, לא משנה אם הדרכת אותי, הרצת אותי או כעסת עליי, תמיד תמיד, אבל תמיד, דרשת ממני לתת מעצמי 120% בכל מה שאני עושה.

היחס שלך לדת היה מאוד מיוחד, בכל דבר שעשית תמיד דאגת להדגיש את הכרת הטוב, תמיד אמרת "תגיד תודה". תמיד הזכרת לי שכל דבר שקורה, "וואלה - הכל לטובה", "אלוקים גדול", "יהיה בסדר". היית מסתובב בבית כנסת עם קופת צדקה, מחפש לתרום למטרה חשובה.

התווית לנו דרך מאוד מיוחדת, דרך של אהבה, של כבוד, והרבה אמונה. ננסה להמשיך בדרך שהלכת, לא להפסיק לצעוד קדימה. תמיד בשמחה בלי תלונות, עם חיוך גדול על הפנים.

עכשיו יוסף, שכבר סיימת ללחוץ לכולם את היד ולחבק אותם, אתה יכול ללכת בשקט לשבת לך למעלה שם, ולהמשיך לדאוג לכולם ולשמור על כולם.

עבור לתוכן העמוד