מכתב למשפחה ממפקד היחידה

משפחת עוזרי היקרה,

יקירכם, סמל ראשון ברק עוזרי, זכרונו לברכה, מצא את מותו ביום ו' באלול התשס"ה, 10 בספטמבר 2005.

ברק, זכרונו לברכה, התנדב לשירות בחטיבת "גולני", בעקבותיכם - הוריו הנפלאים איתן ומרגלית.

ברק בחר לשרת בגדוד מתוך תחושת שליחות ושייכות עמוקה לעם ישראל, וכל זאת בענווה וצניעות רבה.

חבריו של ברק מספרים על אדם, חבר ולוחם בולט בחריצותו ורצינותו, ברגעי קושי פיסי ומנטאלי ברק היווה לחבריו משענת איתנה ומלאת עוצמה, בד בבד היה ברק אדם מלא רגישות ואהבת אדם.

מפקדיו של ברק מציינים אותו כלוחם אחראי, יוזם, בעל כושר מנהיגות טבעית, שלווה בוטחת וסוחפת, מפקד "שהפך עולמות בעבור חייליו".

פקודיו של ברק מדברים עליו בהערצה, באהבה גדולה, באמונה ובביטחון מלא שנטע בהם, היטיב לתאר זאת אחד הלוחמים: "ברק היה מפקד ומנהיג מקצועי וערכי. מחד הוביל אותנו במקצועיות, אחריות ודרישות גבוהות ולא מתפשרות, ומאידך הצליח בתבונה ובמנהיגות לצקת תוכן ממשי לשירותי הצבאי."

ברק היה גאה מאוד בשירותו בחטיבת "גולני" וראה בתפקידיו כמפקד כיתה וכסמל מחלקה שליחות מן המעלה הראשונה. גאוותו ואהבתו לשירות בחטיבה נבעו במידה רבה מרוח ההתנדבות, אהבת האדם ורעות עמוקה.

נתינתו המופלאה הייתה תמיד בענווה וצניעות ללא בקשת תמורה, רוחו הייתה "אני נותן למען כלל ישראל".

משפחת עוזרי, איתן, מרגלית, חירות, עמיטל, נועם, אלרועי, חן, ישי ונדב, גדוד "הבוקעים הראשון" מודה וגאה על הזכות הנפלאה שהייתה לנו לשרת, להיות פקודים ולפקד על ברק, אדם, חבר ומנהיג הניחן בערכים רבים עליהם גדל והתחנך ולאורם פעל.

עם אובדן היקר לכם מכל, מבקש אני, בשמי ובשם מפקדי היחידה וחייליה, להשתתף באבלכם הכבד ומתחייב כי דרכו של ברק, אשר היה לנו חבר ואח, תשמש נר לרגלינו וכי ערכיו ינחו את דרכם של לוחמי הגדוד. מי ייתן ולא תדעו עוד צער.

יהי זכרו ברוך

סא"ל יניב,
מפקד היחידה

עבור לתוכן העמוד