דברי ההספד של אחותו עמיטל

דברי ההספד של אחותו עמיטל

ברק,

עיניים, כחול עמוק, ים, אין סוף, רצון לגעת, להתקרב, להיות חלק מהחוזק והעוצמה שלך. אומרים שברק זה אור חזק שמאיר לכולם. שמגיע מהשמים עד הארץ וחוזר חזרה. ברק זאת תופעת טבע לא רגילה.

הייתה לי הזכות להיות אחותך. הייתה לי הזכות להיות איתך במיוחד בחודשים האחרונים שהיינו בגוש קטיף. שאלתי אותך הרבה שאלות נוקבות במשך התקופה האחרונה, והתייעצתי איתך בקשר למצב של עם ישראל.

שאלתי דווקא אותך, כי ידעתי שלך יש תשובות. ידעתי שאתה עמיד גם כשהשאלות נוקבות וקשות. שאתה יודע איפה לחפש ואיפה למצוא, וגם כשאין תשובה אתה מחזק או עונה מהניסיון שלך.

ככל שיותר דיברתי איתך בזמן האחרון, מצד אחד חיזקת אותי, ומצד שני הסתכלתי לך בעיניים הכחולות העמוקות וראיתי שאתה שבור, ראיתי כמה כואב לך וכמה אתה בוכה מבפנים. כמה אכפת לך מעם ישראל, והבנתי את זה גם מתוך החיזוקים.

אמרת שעם ישראל לא נמצא במצב כל כך טוב בינו לבינו, ובגלל זה יש מנהג כזה, וקורה מה שקורה... אבל באותו זמן נשארת בצבא ההגנה לישראל והאמנת בעם הזה, והאמנת שיש עוד סיכוי לאחדות ויש עוד סיכוי שכולנו נתקן ונשתפר.

ביום רביעי החלטת לחתום קבע. היית צריך להשתחרר בראש השנה, אבל החלטת שדווקא במצב הקשה עכשיו שהעם והצבא נתון בו, אתה לא תישבר ותמשיך לתת את כל כולך כי זה מה שאהבת! ברק, ממך אני לומדת נתינה ללא גבול. ממך אני לומדת שיש עוד תקווה.

ברק, אתה הבזק גדול של אור למשפחה, לי ולעם ישראל.


עבור לתוכן העמוד