דברים שכתבה אמו של ברק

דברים שכתבה אמו של ברק

בע"ה, ז' תשרי תשס"ו

חוששת אני שלעולם לא אוכל לבטא את האבידה הזו, את הברק הזה שהיה לי בבית. את החלל שנפער בקרבי. היו בינינו רגעים מופלאים שבין אֵם לבנה, שספק אם כל אֵם זוכה בהם.

כיבוד הורים מופתי היה לו לברק, והכל בענווה רבה, ברגישות וסבר פנים. הוא פסע איתי את פסיעותיי הראשונות כאמא צעירה וחסרת ביטחון, ולימד אותי מחויבות, אחריות ונתינה בלי גבול. בשלבי חייו השונים היה עֵד ללידת אחיו ואחיותיו, ושמח כל כך בלידתם.

כשברק היה בן שש אימי נפטרה, הוא ניגש אליי ואמר לי: "אמא, תדמייני שסבתא רק נסעה, ואז לא יהיה לך כל כך קשה." בשנים שהיה אבא בצבא ורחוק, ברק היה לצידי. בכל בעיה, נתן עצה, עידוד ותמיכה.

שיחות נפש ארוכות ועמוקות על אמונה וביטחון מוחלט בה' היו בינינו. תמיד התפלאתי מהרמות הרוחניות הגבוהות שהיה שרוי בהם. הרגשתי תמיד שקטונתי מלהבין.

בתקופה שהייתי חולה, שאלתי אותו מה לעשות? אני נחלשת כל כך. הוא הביט בי ואמר: "תשובה, אמא. קירבה לה'." הוא נתן לי את הסידור שלו, "כל פה" מהישיבה. פתח באיגרת הרמב"ן ואמר לי: "אמא, אמרי את התפילה הזו כל יום, ובעזרת ה' הקב"ה ישמע לתיפלותיך." איך ידעת הכל?

ברק! תמיד דרשת מעצמך והקפדת עם עצמך. כל מעשיך ומניעיך היו למטרה אחת בלבד: קידוש שם שמיים.

מבין חפציו מצאתי פתק שהיה בתוך הארנק שלו: "תזכורת: מפקד = אבא אמא."

כל הזמן אני חושבת: "ברק, מה היית אומר לחיילים שלך בין כסה לעשור?" והרי זה כל כך ברור: יש בעל הבית לעולם היודע להנהיג את עולמו, אנו רק שליחיו. עשו את הכי טוב שאתם יכולים כי סומכים עליכם. תאהבו, עיזרו וסייעו זה לזה. מצוקה של חבר היא מצוקה של כולם. הושיטו יד והיו מאוחדים. עשו את הטוב הישר, והאמת, אני גאֶה בכם. ואוסיף שגם אני גאָה. כל אחד מכם עושה שליחות נעלה.

אני חושבת על השיחה האחרונה שלנו בבית, ביום רביעי בלילה. בכזו פשטות אמרת: "אני אוהב את החיילים שלי, אני לא עוזב אותם." כל מה שלמדתי בישיבה אני מיישם עכשיו. אמרת שזה לא זמן לקום וללכת. מה שהניע אותך הייתה אהבת ישראל אמיתית. פעלת ועשית מתוך שליחות ואמונה.

הייתה לנו עוד שיחה בטלפון ביום חמישי בצהריים. התקשרתי להגיד לך שאני גאָה בהחלטה שלך. כמו תמיד, זה הביך אותך. התנצלת ואמרת: "חיילים מחכים לי", עוד נדבר. כמה דקות לפני שבת צלצלת, אמרת: "אמא אין לי זמן, הכל בסדר, רק רציתי להגיד לך שבת שלום." אלו היו מיליותיך האחרונות אליי, עטופות בקדושה.

כאמא תמיד אשאר עם תחושה קשה של החמצה. כמה דיברנו על נושא הזוגיות, תמיד ברק השיב "בעזרת ה', אמא", והמשפט הבא היה: "אמא! בקשרים עם בת זוג צריך להשקיע, יש לי חיילים עכשיו."

הייתה לי תפילה מיוחדת לברק אחרי הדלקת נרות בערב שבת. התפללתי שה' ישמור עליו ועל חייליו, וישלח לו כלה שתבין שיש לו חיילים.

אחרי השבעה אף התברר לנו שיחד עם כל העשייה הברוכה בצבא, ברק אכן עושה מאמצאים בחיפוש בקשר המתאים להקמת בית בישראל. והרי הוא ידע יותר מכולם כמה רציתי, חיכיתי והאמנתי שהשעה קרובה.

ערב ראש השנה לפני שנתיים, ברק נתן לנו ספר במתנה, "כנפי יונה". היה זה זמן קצר לאחר פטירת אחי ז"ל, ובהקדשה אלינו כתב: "להוריי היקרים! תודה על חיזוק של הרבה שנים, שתהיה שנת הצלחה בכל מעשינו, ושלא נישבר מכל הסובב אותנו. כמו שכתוב ביונה 'כל משבריך וגליך עלי עברו, ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קודשך'. באהבה, ברק."

הקב"ה מציב לפנינו נסיונות, ולעיתים הם נסיונות קשים מנשוא. בימים קשים ובלתי מובנים שכאלה, אוכל רק לאמץ לליבי את יראת השמיים שלך, ברק. את האמונה כי ה' טוב ומיטיב, ושהוא דיין האמת, ובעיניים דומעות והרבה כאב אוסיף להביט אל היכל קודשו.

מאז שקמנו משבעה, אני מוצאת את עצמי הרבה בחדר של ברק. עוברת על סיכומים שהוא כתב מהשיעורים השונים בישיבה, מדפדפת בספרים שלו. מצאתי ספרים עם הקדשות על שקידה בלימודים, על הצטיינות בחידוני מסכת שונים לאורך השנים, ובעיקר על תורה לשמה ונתינה של חסד. היו ספרים עם הקדשות על פעילותו הברוכה בהדרכה. הייתה גם שקית עם כרטיסי ברכה שהוא שמר, וביניהם מצאתי את הברכה שכתבתי לו ערב הגיוס לצה"ל:

"ברק שלנו יקר! אנו יודעים כמה כוחות וכמה עוז היה דרוש לקבל החלטה זו, ואנו גאים ונרגשים מגודל אישיותך. כולנו תפילה כי יברך אותה ה' וישמרך בכל מקום וזמן, ושאמונתך תאיר ותקרין לסובבים אותך, ותהיה לך הזכות לקדש שם שמים ברבים. באהבה, אבא ואמא."

מצורף היה גם ציטוט מתהלים מזמור קמ"ד פסוק ו', "ברוֹק ברק ותפיצם שלח חִיצֶךָ וּתְהֻמֵם". ברק, הייתה לך הזכות לקדש שם שמים, ולנו הייתה הזכות להיות לך הורים, ועל כך נודה לה'.

אבינו מלכנו תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך.
אבינו מלכנו חמול עלינו ועל עוללינו וטפינו.
אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה.
אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו.

גמר חתימה טובה!

עבור לתוכן העמוד