בראשית

15/10/2020
הגדל

רק אתמול סיימנו את קריאת כל חמישה חומשי תורה וכבר אנו מתחילים שוב מההתחלה - מבראשית.

למעשה, השמחה הגדולה של שמחת תורה אינה רק על הסיום אלא גם על ההתחלה.

ידוע הרש"י הראשון בפרשה:

בּרֵאשִׁית" – אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב, ב), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום (תהלים קיא, ו) "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם". שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקב"ה היא; הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

רש"י מסביר מדוע התורה פותחת במעשה בראשית.

אך עדיין צריך להבין, מדוע ספר בראשית מאריך בסיפור תולדות העולם בכלל והעם היהודי בפרט, בשעה שהתורה במהותה היא ספר מצוות ומוסר?

אומרים חז"ל:

"אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"

וההסבר הוא שיש ללמוד מוסר ודרך ארץ ממעשי אבות וזה למעשה בבחינת "דרך ארץ קדמה לתורה". כך שלמעשה ספר בראשית הוא ספר מוסר, הוא ספר שממנו אנו אמורים ללמוד מידות והנהגה נכונה.

ומהו השיעור הראשון שיש לנו בספר בראשית?

שני האירועים הראשונים למעשה מלמדים אותנו את אותו היסוד וזהו השיעור הראשון המובא בתורה:

וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל .וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. וכו'

 וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל. וכו'

וַיִּקְרָא יְהוָה אֱלֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה .וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ. וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל.

 

הסיפור הידוע אודות חטא אדם וחוה באכלם מפרי עץ הדעת – מה אנו צריכים ללמוד מסיפור זה? אומרים חז"ל כי הכעס של הקב"ה היה על חוסר לקיחת האחריות. האדם הטיל את האחריות על האישה, האישה על הנחש ולמעשה התנערו מאחריותם למעשה.

גם במקרה הבא, העוסק בקין והבל, קין לא לוקח אחריות על הריגת הבל, אחיו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי".

         (בראשית ד, ט')

זהו למעשה השיעור הראשון שיש לנו בתורה – הקב"ה ברא אותנו והוא מודע לחסרונותינו. אך אם לא נקח אחריות על מעשינו, אם לא נכיר במעשה - בחטא לא נוכל לתקן את אשר קלקלנו ולהתקדם למציאות מתוקנת.

כשהקב"ה שאל את האדם "אייכה" מסביר רש"י:

"איכה - יודע היה היכן הוא אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום"

הקב"ה נתן הזדמנות לאדם לקחת אחריות על מעשיו, אך הוא התנער מאחריות ובכך הוסיף חטא על פשע. וכך היה גם אצל קין. הקב"ה שואל "אי הבל אחיך" והוא במקום לקחת אחריות למעשיו בורח ומתנער.

האחריות היא מידה יסודית בעבודת האדם. לקיחת אחריות על המעשים שעושה האדם היא תחילתו של התיקון שבלעדיו אין, כי רק לאחר לקיחת אחריות ניתן להתמודד ולקום לאחר הנפילה ולתקן את הנדרש.

זהו השיעור הראשון שהתורה מלמדת אותנו ומפה נבין עד כמה מידה זו היא יסודית בנפש האדם שבה פותח ספר בראשית.

הר בן ציון בר שלום

 

עבור לתוכן העמוד