נשא את ראש – ואז ישא ה' פניו אליך!

27/05/2020
הגדל

ביום השמיני להקמת המשכן, בעת שבה התחיל אהרון את עבודתו במשכן, נאמר "וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם" – אך הברכה, ברכת כהנים, אינה מופיע בפרשת שמיני בספר ויקרא, אלא בפרשתנו, פרשת נשא בספר במדבר. מה מביא את הברכה לכאן, לאחר פרשת סוטה ונזיר?

אמנם גם בפרשתנו אנו עדיין נמצאים בעניין חנוכת המשכן, אף על פי שכבר חלפו פרשיות רבות מפרשת היום השמיני, וברכת כהנים פותחת את קורבנות הנשיאים בחנוכת המזבח, אך בכל זאת יש לשאול: מה הקשר לדברים הקודמים?

חז"ל מוצאים קשר בין פרשת סוטה לפרשת נזיר: "הרואה סוטה בקלקולה – יזיר עצמו מן היין". היין אמנם ישמח לבב אנוש, אך גם עלול להוביל לקלקול, כפי שלמדנו מנח ומלוט.

ר' לוי בן גרשום (הרלב"ג) ממשיך ומרחיב את הרעיון של חז"ל, ומחבר לפרשיות סוטה ונזיר גם את הפרשה הקודמת להן, פרשת אשם גזלות, ומסביר את הרצף בשלוש פרשות אלו. יש מי שמנצל את חולשתם של אנשים אשר אין להם גואל, ומנצל זאת להחזיק ממון חברו. התורה מזהירה על כך ומחייבת אותו להתוודות ולהביא אשם, ובכך מציבה את השלום בעם כערך עליון. 

פרשת סוטה, הבאה אחר כך, מלמדת אותנו שכדי להגיע לשלום בארץ, בכללות העם, יש להשכין קודם את השלום בבית, למנוע מריבות וקנאה!

פרשת נזיר ממשיכה ומדגישה שכדי להגיע לשלום בית על האדם בראש ובראשונה להשלים את עצמו ולתקן את קלקוליו. עליו לבחון את דרכיו, ואם הוא רואה  את עצמו נמשך אחר תאוותיו, יחפש איך לקבל על עצמו תקנות להרחיק עצמו מן התאווה!

נראה לי שברכת הכוהנים משלימה מהלך זה. אף היא מדורגת שלב אחרי שלב: 3 מילים בברכה הראשונה, 5 בשניה ו-7 בשלישית, שיא הברכה היא ברכת השלום.  נשיאת הכפיים מובילה אל נשיאת הפנים. הקב"ה נושא פנים לישראל, אף על פי שנאמר עליו: 'אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד' (דברים י, יז). אבל איך לא ישא פנים לעמו, שמלאים הכרת הטוב אליו, ומדקדקים לברך גם על אוכל מועט, שאינם שבעים ממנו! (ברכות כ:).  הכרת הטוב היא הבסיס להשכנת שלום. היא מובילה להארת פנים. וכמים הפנים לפנים, מי שמאיר פניו לחברו, יזכה לאור חוזר ונשיאת חן בעיני א-לוקים ואדם. יאר ה' פניו אליך ויחונך!

מיד אחרי ברכת כהנים בבית הכנסת, הופכים אנו את מילות הברכה לתפילה, ואומרים:
שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱ-לָקִינוּ תּורַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלום. וְטוֹב יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ לְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ.

נזכור שהתפילה לשלום מתחילה במעשיו של כל אחד בתיקון עצמו, לאחר מכן בשלום ביתו, ואז לשלום בעם, תוך דאגה לזולת, ובפרט לאיש אשר אין לו גואל, לחלשים ולמוגבלים, וכל זה מתוך מאור פנים והכרת הטוב!

כן נזכה בחג מתן תורה, כִּי בְאור פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱ-לקֵינוּ תּורַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד, חסד אשר מודגש במגילת רות אותה נקרא בחג. אהבת הגר ומתנות העניים. הגאולה של בועז במעשה היבום, מובילה אל דוד המלך, ובעז"ה אל משיח בן דוד שיגאלנו במהרה בימינו.

חג שמח ושבת שלום!

עבור לתוכן העמוד