בשורת גאולה אם מפי מצורע / לפרשיות תזריע-מצורע

24/04/2020
הגדל

היום יותר מתמיד, אנו יכולים להבין את החוויה הלא נעימה שעובר המצורע בימי ההסגר.

ברם, משמעות צרעת הבית נראית לי קשה שבעתיים. עבור רוב גדול של האוכלוסייה, בניית ביתם זו ההשקעה הגדולה ביותר, כלכלית ונפשית, שהשקיעו בחייהם. הצורך להרוס את הבית ולבנותו מחדש נשמע קשה מנשוא.

חז"ל מציעים סיבות לנגע הצרעת. מרכזי ביניהם הוא לשון הרע. אך ביחס לצרעת הבית, חז"ל הופכים את הקערה על פיה. לאור המדרש, רש"י מבאר שמדובר בבשורה טובה. הריסת הבית נועדה למצוא את המטמון הטמון תחתיו. זו פרשנות לאופן החיובי בו מוצג שהנגע בוא יבוא – "כי תבואו אל ארץ כנען ... ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם". המדרש מגשר בין הדבר הטוב – ביאתנו ארצה, והתוצאה השלילית – הצרעת, על ידי הצעה שתחת הצרעת טמון (תרתי משמע) דבר חיובי.

יתכן ומדרש חז"ל מושפע מן המסופר בהפטרה. ארבעה מצורעים יושבים מחוץ לעיר בזמן המצור. חז"ל אומרים לנו שמדובר בגיחזי ובניו. חטאו של גיחזי ידוע. במה חטאו בניו? בפסוקים אין תשובה לשאלה זו. אך מהמשך הפרק נראה שצרעתם מילאה תפקיד אחר. ישיבתם מחוץ לעיר זירזה את בשורת הגאולה. הרעב הנורא ששרר בשומרון הסתיים ברגע שהמצורעים גילו את ישועת ה'. לא ברור מה גרם לצרעת בני גיחזי, אך צרעתם אפשרה את מציאת המטמון. בשונה מרחל המשוררת, הממאנת לקבל את בשורת הגאולה מן המצורעים, חז"ל אומרים לנו שאין זה מקרה שהמטמון התגלה על ידי מצורעים. דווקא בשל צרעתם הם היו ממוקמים במקום הנכון לגלות את המטמון, כמו צרעת הבית, שבלעדיה לעולם לא היינו מגלים את המטמון המסתתר.

ניתן להתייחס לתיאור של חז"ל באופן מטפורי. בית עומד בעוזו והדרו. יום בהיר אחד מתברר שיש בו משהו רקוב. צריכים להשמיד את הבית. אך המשמעות איננה הרס וחורבן. המטרה היא להסיר את הרקבון ולגלות את המטמון הטמון תחתיו.

כך גם עלינו להתייחס לחזרתנו בתשובה. אנו מגלים קליפות שאיננו אוהבים. לפעמים אנחנו מלקים את עצמנו ומנסים לשבור את הדחפים וההרגלים הפסולים שלנו. בה בעת, חשוב לזכור שהמטרה איננה לשבור, אלא לגלות את המטמון הטמון בתוכנו.

בפתחו של חודש אייר, ובמעבר מיום הזיכרון לשואה ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל וחגיגת תקומת מדינתנו בארצנו, אנו מתבוננים אחורה ומשתאים אודות המהפכים שעברו עם ישראל במאה האחרונה. אנו מברכים על בשורת הגאולה, חרף ביאה בצילם של משברים עצומים.

בימים אלה אנו בוחרים במצור-עצמי ובפגיעה כלכלית בכדי למנוע סיכון מן החלשים בחברה. ככל מצור אחר, אנו בוחרים בהרס הזה בכדי למנוע מוות קשה יותר. איננו מבינים את דרכי ה', ואיננו מתיימרים להחליט את הסיבות להנהגתו בעולם. אך בכל אירוע משמעותי, שומה עלינו לפשפש במעשינו, כדרך שמחפשים , ובזמנים הקשים, בהם אנו נאלצים לשבור ולהרוס, לזכור שגם תחת ההרס והחורבן הקב"ה טומן עבורנו מטמונות.

עבור לתוכן העמוד