"יישר כוחך ששיברת"

13/03/2020
הגדל

במרכזה של פרשת 'כי תשא' נמצא חטא העגל, אשר נחשב לכישלון גדול של דור יוצאי מצרים. ארבעים יום בלבד לאחר המעמד הנשגב במרומי הר סיני נפל העם אל תהום חגיגות העגל שסופן בניפוץ הלוחות ע"י משה.  

הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, מגדולי רבני מזרח אירופה בדור שלפני השואה הסביר, שמעשה שבירת הלוחות נבע מן החשש, כי עם ישראל, אשר גדל בסביבת עולם אלילי במצרים, מבקש לייחס קדושה עצמית לבני אדם, למקומות מסוימים ולעצמים מוחשיים.

וכך כתב בספרו 'משך חכמה':

"כאשר ראו כי בושש משה, נפלו מאמונתם וביקשו לעשות להם עגל... ועל זה צווח משה: האם תדמו כי אני ענין?... חלילה! גם אני איש כמוכם והתורה אינה תלויה בי, ואף אם לא באתי, הייתה התורה במציאותה בלי שינוי... ואל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים בעצמם. חלילה! ה' יתברך שורה בתוך בניו... ויותר מזה, הלוחות, מכתב אלוקים, גם הם אינם קדושים בעצם, רק בשבילכם... סוף דבר, אין שום עניין קדוש בעולם... רק ה' יתברך שמו, הוא קדוש.. ואם הביא (משה) הלוחות, היו כמחליפים עגל בלוח... אולם כאשר שבר הלוחות, ראו איך המה לא הגיעו אל מטרת האמונה בה' ותורתו הטהורה".

מעשה שבירת הלוחות ע"י משה, אולי נראית כתגובה קיצונית, אולם יש בה גם מסר חשוב שנובע מתוך אחריות רבה של מנהיג גדול, אשר מבקש לחנך לערכים מופשטים ולא לאובייקטים ולסמלים.

באמירה 'יישר כוחך ששיברת' קבעו חז"ל, כי ה' אף אישר את מעשהו של משה.

ככלל, חינוך הוא תהליך מורכב, שמצריך עבודה מאומצת ולא מעט סבלנות בכל הקשור להתאמת הבשורה ליכולותיהם של קהל השומעים, אולם לעיתים כדי להגיע לתוצאה טובה ומשמעותית, יש צורך במעשה חריג וקיצוני, אשר ישאיר רושם לאורך זמן.

התעלות רוחנית, שאינה נעשית באופן מבוקר ובהדרגה שלב אחר שלב, עלולה להוביל לירידה מהירה עד כדי התרסקות ואיבוד הכול חלילה.

שבת שלום, הלל

עבור לתוכן העמוד