הכרת הטוב כערך אנושי עליון

22/01/2020
הגדל

פרשת 'וארא' נפתחת בתוכנית הגאולה של עם ישראל, אשר מתחלקת לשלושה חלקים:

תחילה, שחרור פיזי שכולל יציאה מן העבדות וסיום הסבל והשעבוד (והוצאתי-והצלתי). בהמשך, עצמאות מדינית וגאולה רוחנית, שתכליתה מתן תורה במעמד הר סיני (וגאלתי-ולקחתי). ולבסוף, הבאת עם ישראל לארץ ישראל (והבאתי.. אל הארץ).

בהמשך, מתוארות בפרשה שבע מתוך עשר המכות בהן לקו המצרים בשל סירובו של פרעה, מלכם, לשלח את בני ישראל.

המכות ניתנו בקבוצות ובמחזוריות של שלוש שלוש:

בראשונה, ברביעית ובשביעית נפגש משה עם פרעה ביחידות על שפת היאור ושם הזהירו (בארבע עיניים). בשניה, בחמישית ובשמינית, בא משה אל ארמונו של פרעה והזהירו קבל עם ועדה (בפומבי). המכות השלישית, השישית והתשיעית הונחתו במכת פתע.

משה נבחר להיות השליח הנאמן אשר מנהיג את העם ומסייע בתהליך הרווי בניסים. למרות האמור, הוא איננו מבצע את שתי המכות הראשונות, ואהרן היה זה שהיכה את היאור במכת הדם ובמכת הצפרדע. ההסבר המפורסם ניתן במדרש אשר מסביר כי היאור הגן על משה והסתיר אותו בשעה שהונח בתיבה עת היה תינוק, ולכן אין זה ראוי שהוא ינהג בכפיות טובה כלפי היאור אשר סייע בהצלתו. כך גם קרה במכה השלישית, עת ציווה ה' כי דווקא אהרן יהיה זה שיכה את עפר הארץ במכת הכינים. גם במקרה זה מסביר המדרש כי החול 'עזר' למשה לטמון את המצרי לאחר שהוא היכהו.

הרב אביגדור נבנצל מסביר, כי התורה מבקשת לחנך את האדם להודות גם לבריאה:

"הכרת הטובה אינה מחווה עבור היאור או החול, אלא שאתה צריך את הכרת הטובה! הבעת התודה היא בראש ובראשונה עבורך".

נשתדל עד כמה שרק ניתן להודות לסובבים אותנו: לבורא עולם, לבני המשפחה הקרובים ולחברים, ונזכור כי הערך האנושי העליון של הכרת הטוב נועד בראש ובראשונה עבורנו.

שבת שלום וחודש מבורך, הלל

עבור לתוכן העמוד