מתחילים מבראשית

24/10/2019
הגדל

 

במדרש[1] מובאת מחלוקת מעניינת בין בית שמאי ובית הלל – "כתוב אחד אומר: בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ, וכתוב אחד אומר: ביום עשות ה' א-להים ארץ ושמים (בראשית ב ד). בית שמאי אומרים: שמים נבראו תחילה, בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ, ובית הלל אומרים: ארץ נבראת תחילה, שנאמר ביום עשות ה' א-להים ארץ ושמים".

וצריך עיון הרי שניהם לא היו שם לראות ובין לבית שמאי ובין לבית הלל יש פסוק שמקדים את הארץ ויש פסוק שמקדים את השמים?

אולי שורש המחלוקת קשור לפועל שמקדים את השמים והארץ, בריאה או עשיה.

בבריאה – ברא אלוקים את השמים ואח"כ את הארץ

בעשיה – עשה ה' אלוקים ארץ ואח"כ שמים

בקבלת האר"י ישנם עולמות הקיימים במקביל שנים מאותם ארבע עולמות הם עולם הבריאה ועולם העשיה כשעולם הבריאה עליון ורוחני יותר מעולם העשיה עולם המעשה שלנו.

גישת בית הלל בהלכות רבות היא יותר פרקטית ומעשית המתאימה יותר לחיי העולם הזה לעולם המעשה עולם העשיה. בעולם הזה הארץ היא העיקר והיא הבכירה ונחשבת כזו שנבראת ראשונה[2].

גישת בית שמאי היא יותר אידאלית ועקרונית ומתאימה לעולם עליון יותר[3], עולם הבריאה, שם הבכורה שייכת לשמים ולכן הם קודמים. 



[1] תנחומא (בובר) פרשת בראשית סימן יט

[2] ועיין ספר לאור ההלכה של הרב זוין "לשיטות ב"ש וב"ה"

[3] "גם דברי שמאי יש להם שורש למעלה, ועם שאין הלכה כמותם בעולם הזה, סופה להתקיים לעתיד, וכמו שכתב האר"י ז"ל... שלעתיד, בזמן המשיח, תהיה הלכה כבית שמאי" מקדש מלך לר"ש בוזגלו, במהדורת הזהר עם הוספותיו, צג ע"א

עבור לתוכן העמוד