על כוחות רוחניים וצלם אלוקים/ פרשת בלק

11/07/2019
הגדל

מה המסקנה המתבקשת בסיפורי בלעם?

 

זכורני שלקחתי את ילדיי למופע קסמים שארגן שליח חב"ד במקום כלשהו. הקוסם היה כל כך מוצלח והילדים (וגם אני) כל כך התלהבנו עד שהחבדניק נבהל וצעק לילדים "ילדים, לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. הכל שטויות. זה לא אמיתי. רק הקב"ה עושה קסמים". הילדים כמובן לא הבינו את דבריו ואני רק יכולתי להצטער על הנסיון להרוס תום של ילד שאולי דווקא הקסמים האלו יעזור לו ולו במקצת לקבל מושג במוחו הדל על המופתים שמשה רבנו עשה במצרים.

 

ברמת הפשט נוכל לומר שזאת המסקנה של הפרשה. שכל הקסמים של בלעם הם רק אחיזת עיניים והכוח שייך רק לאלוקי ישראל. נוכל גם לומר שהקב"ה חזק יותר מכל קוסם, ונביא יכול לומר רק את המילים שה' בעצמו שם בפיו. ואולי גם ש"לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל".

אך דומה שמסקנתם של חז"ל שונה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה- בישראל לא קם, אבל באומות העולם קם. ואיזה זה זה בלעם בן בעור" (ספרי דברים, שנז).

 

חז"ל קוראים את הפרשה ולמדים ממנה דווקא שבלעם הוא מישהו שצריך לקחת אותו ברצינות. שכן באמת יש לו כוחות שלולא מאמץ ייחודי מצדו של הקב"ה, בלעם אכן היה מצליח במזימותיו (בבלי ברכות דף ז). בעיני הרמב"ן (תורת האדם, עמ' שג) בלעם ידע סודות קבליים וידע להשתמש בכח האלוקי שיש בעולם ולנצל אותו באופן מניפולטיבי.

 

לאור דברים אלו המסקנה היא שונה לחלוטין.

חז"ל מתארים את בלעם כמישהו שמאד מפתה ללכת אחריו כי יש לו כוחות. וסוג של רוח קודש. הוא יודע וכריזמטי ונותן עצות לשרים ולמלכים. כלומר, אל לנו להסיק שאין כוחות כאלו בעולם או שתמיד אלוקים עוזר כנגד בלעם ודומיו. אלא דווקא שכוחות כאלו ואחרים הם דברים שבנמצא וברי השגה ודווקא משום כך צריך להיזהר מהם מאד ולהבדיל בין הטהור לטמא.

 

אנשים מתפתים מהר מאד להפקיד את שכלם ויהבם בידי אנשים עם כוחות וכריזמה. וחז"ל מבקשים ללמדנו שאסור לנו לזהות כוחות רוחניים וכריזמה כובשת עם רצון ה' ותפיסה מוסרית.

אנשים כמו בלעם שחושבים שהם יודעים לעשות מניפולציה על הקב"ה (והכל באיצטלה של קדושה וטהרה) יעשו אותה בסופו של דבר גם על אנשים שסביבם.

 

שתי מתנות טובות נתן לנו הקב"ה: הלכה ושכל אנושי שהוא בעל תפיסה מוסרית וחוש ביקורתי.

אל תפקידו אותם כל כך מהר בש.ג.

 

שבת שלום,

שראל

עבור לתוכן העמוד